30/11/2016

עוד עדכונים מכיכר דיזנגוף

תזכורת: בשבת הקרובה, 3/12, בשעה 15:00, סיור פתוח בהדרכתי בסימן "התחדשות בדיזנגוף". שעה וחצי עד שעתיים, הליכה קלילה, נגיש גם לעגלת תינוק, אפשרי גם עם בעל חיים. אין צורך להירשם, ואפשר לשלם כמה שרוצים. >>> עוד פרטים

מועד ההריסה של הכיכר המוגבהת מתקרב (אחרי דחייה של מעל חודשיים, מדברים כעת על 2/1/2017), אבל משהו לא זורם. ההתנגדות של בעלי העסקים סביב הכיכר נחלשה מעט, בעקבות הבנות שהגיעו אליהן עם העירייה. עם זאת, כתבת האדריכלות רבת ההשפעה של עיתון "הארץ", אסתר זנדברג, פרסמה טור דעה נגד ההריסה המתוכננת תחת הכותרת "עוד לא מאוחר להציל את כיכר דיזנגוף ממלתעות הדי־9". היא אף מגיבה לתוכנית אלטרנטיבית לחידוש כיכר דיזנגוף, תוכנית ה-א' של אדריכלית קרן אנגלמן. אגב, הכיכר המחודשת תוכננה על ידי אדריכלית יעל מוריה, ומעניין לציין שהכיכר המקורית תוכננה על ידי אדריכלית ג'ניה אוורבוך, והיא קרויה על שם צינה דיזנגוף. במרחב הציבורי שלנו, נשים בדרך כלל בולטות בהיעדרן, ולכן משמח שהדיון במקרה הזה יוצא מגדר הרגיל.


במקביל, תנועת "מגמה ירוקה" ממשיכה להילחם על גורלם של העצים העתיקים בכיכר דיזנגוף עם קמפיין שליחת מיילים למקבלי ההחלטות. זהו המשך לפעילות השטח של תנועת הסטודנטים האקטיביסטים, שכללה תלייה של "מודעות אבל" על 11 פיקוסים המיועדים לכריתה במהלך העבודות לבניית הכיכר המחודשת. המודעות הללו נתלו שוב ושוב בחודש האחרון, אבל חשוב מכך - הן זוכות לתהודה ברשתות החברתיות. עובר אורח, חמוש בסמארטפונו, שחולף ליד המודעות יוצאות הדופן, חש מחויבות לצלם ולשתף. עיין ערך ההאשטג #כיכרדיזנגוף באינסטגרם:

A photo posted by inbalsapirstein (@inbalsapirstein) on


A photo posted by רנצ'וק (@ranchuk2) on






A photo posted by @menagem on


A photo posted by jessy (@je1954) on


A photo posted by Uri Machluf Wolkowski (@wolkow01) on


A photo posted by Michelle Men (@little_mich_sunshine) on


A photo posted by Hen Grinas (@hen.grin) on


A photo posted by Limor Yaron (@limoryaron) on

27/11/2016

סיור פרידה מכיכר דיזנגוף

אחרי חמישה סיורים מוצלחים ומלאי משתתפים
אני מוציא לדרך סיור פתוח* בשבת 3/12 בשעה 15:00
ניפגש בכיכר דיזנגוף ונספר על עלייתו ונפילתו
ועלייתו מחדש של רחוב דיזנגוף

סיור של שעה וחצי עד שעתיים, שבמהלכו נבקר במרכז תל אביב של פעם -
קולנוע תל אביב, תיאטרון אהל, בית צעירות מזרחי, בתי הבימה, קפה כסית
מתאים לכל הגילאים (אפשרי גם עם עגלת תינוק, גם עם חיית מחמד)

לפרטים נוספים - תומר שלוש 054-5881969

*סיור פתוח - לא צריך להירשם, רק להגיע. אפשר לשלם כמה שרוצים

לחצו על ההזמנה כדי להגדיל


כמה תמונות מהסיורים בסוף השבוע האחרון
(תודה לצלמת איה)










23/11/2016

סיור התחדשות בדיזנגוף

אחרי שלושה (1, 2, 3) סיורים מוצלחים ומלאי משתתפים (תודה שבאתם!) - אני מוציא לדרך סיור פתוח בשבת 3/12 בשעה 15:00. ניפגש בכיכר דיזנגוף ונספר על עלייתו ונפילתו ועלייתו מחדש של רחוב דיזנגוף. כיצד מרכז העיר הפך למקום מושבה של הבוהמה ולבירת התרבות של ישראל, כיצד הוא הלך ונבל עם השנים, וכיצד חזר לפרוח. סיור של שעה וחצי עד שעתיים, שבמהלכו נבקר במרכז תל אביב של פעם - קולנוע תל אביב, תיאטרון אהל, בית צעירות מזרחי, בתי הבימה, קפה כסית ועוד. מתאים לכל הגילאים (למי ששאל - אפשר לבוא גם עם הכלב; למי ששאל 2 - המסלול עביר גם עם עגלת תינוק). הרשמה במייל tomerchelouche@gmail.com או בסמס/וואטסאפ 054-5881969 (לציין שם, טלפון, מייל וכמה אנשים מגיעים).

אני מאוד אוהב מידע פתוח ומשוגע על מפות, אז הנה מסלול הסיור כולו על גבי מפה:




הנה כמה תמונות מהסיור האחרון. ותודה לצלם, אסף שלוש:










לסיכום - פוסטים שכתבתי על העבר, ההווה והעתיד של כיכר דיזנגוף:
  • מה הקשר בין כיכר דיזנגוף לכיכר אתרים?
    זה היה הפוסט הראשון שלי על כיכר דיזנגוף. בעיקר ניסיתי להבין מה זו כיכר עירונית (שהיא לא סתם מעגל תנועה, אלא מקום שאנשים יכולים לשהות בו), וחקרתי את הכיכרות שהיו ברחוב אלנבי ואת היעלמותן. גם ניסיתי להבין את ההגבהה של כיכר דיזנגוף ושל כיכר אתרים, ולספר על החזית להורדת כיכר דיזנגוף
  • שלמה להט (צ'יץ') ומאבקו להגבהת הכיכר
    ראש העיר המיתולוגי צ'יץ' כל כך רצה להגביה את כיכר דיזנגוף שהוא הסתבך בדרך באמירה שערורייתית וכמעט הועמד לדין על כך. גם הקואליציה העירונית כמעט קרסה בגלל זה, אבל הוא לחץ על חברי מועצת העיר מהמפד"ל עד שנכנעו ואפשרו לו להתקדם עם תוכנית ההגבהה - למרות שלא היו לה אישורי בנייה!
  • כיצד הכיכר נחנכה, הוגבהה ובקרוב תרד
    קיצור תולדות הכיכר מהימים שהייתה פאר "העיר הלבנה" בתל אביב של שנות ה-30' דרך הקמילה של רחוב דיזנגוף והגבהת הכיכר, ועד עלייתו המחודשת בתחילת המאה ה-21. שילבתי הרבה מסמכים, תמונות, סרטונים ויצירות אמנות מתקופות שונות, שכולם מתייחסים לכיכר דיזנגוף ומדגימים עד כמה היא מציתה את הדמיון
  • התוכנית להצלת הפיקוסים בכיכר מכריתה
    לקראת הנמכת כיכר דיזנגוף צפויים להיכרת 11 פיקוסים בני 80 שנה. למה הפיקוס הוא העץ הכי מושמץ בתל אביב? מהי התוכנית שיכולה למנוע את כריתת הפיקוסים? אמנם אומרים עליו שהוא מלכלך ומרים תשתיות ולא מתאים לעיר, אבל עדיין מצער להיפרד מעצים כל כך ותיקים
  • כיכר הנשים - צינה דיזנגוף וג'ניה אוורבוך
    כיכר דיזנגוף היא אחד המקומות היחידים בתל אביב שמנציח את דמותה של אישה - צינה דיזנגוף. רק 3% מרחובות העיר קרויים על שם נשים. לא זו בלבד שהכיכר קרויה על שם אישה, אלא שהיא גם תוכננה על ידי אישה - ג'ניה אוורבוך. הפוסט הזה מוקדש לקריאה פמיניסטית של אזור כיכר דיזנגוף בואכה רחוב ריינס
  • כיכר דיזנגוף כמרקחה
    דני קרוון קורא לעיריית תל אביב להפר את החוזה עם יעקב אגם, בעלי העסקים סביב הכיכר קוראים לעירייה לתמוך בהם בתקופת העבודות, ואדריכלית קרן אנגלמן קוראת לה לוותר על מעגל תנועה לטובת כיכר חדשנית בצורת א'

21/11/2016

היסטריית האופניים החשמליים

לרגל יום הילד הבינלאומי ולרגל יום הזיכרון הבינלאומי לקרבנות תאונות הדרכים, שצוינו ברחבי העולם אתמול, ה-20 בנובמבר 2016, הפוסט הזה מוקדש ל-24 ילדים בישראל שנהרגו בתאונות דרכים מאז תחילת 2016

איאל סולומון ז"ל, בן 16 מפתח תקווה, הפך לרוע מזלו לקרבן נוסף של תאונות הדרכים בישראל. הוא הצטרף לרשימה הארוכה-ארוכה של הרוגים בתאונות דרכים, שבה מעל 30,000 הרוגים מאז קום המדינה - יותר מחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. אבל איאל גם היה קרבן של היסטריית האופניים החשמליים, ובהמשך למה שכתבתי על האופן שבו מצביעים על רוכבי האופניים כאשמים במותם, גם הוא עבר את מה שמכנים "האשמת הקרבן".
כמה ציטוטים מתוך הטוקבקים בכתבה "נער נהרג על אופניים חשמליים: 'לא יודעים מהיכן השיג אותם'" (26/10/2016):

"הילדים האלה מתרוצצים בכביש ולא מבינים שאין דרך חזרה . הם בטוחים שהנהג הישראלי תמיד יזהר לא לפגוע בהם בזמן שהם מתרוצצים על האופניים החשמליות שלהם כאשר אוחזים בטלפון נייד עם רגל פה ורגל שם בדרכם ממקום אחד לאחר תוך כדי חציית רמזורים אדומים , נסיעה בניגוד לכיוון הנסיעה והתעלמות מוחלטת מהסביבה. לא מתפלא שהתאונה הזאת קרתה ולא אתפלא שיהיו עוד הרוגים בקרב הנערים חסרי האחריות הללו ...."

"ילד טוב אך קצת שובב. השובבות עלתה לצערינו בחיים."

"מהיכן האופניים ? לא יודעים מהיכן האופניים ? חחח כנראה קיבל את העונש מלמעלה על זה שלקח ללא רשות... בסוף כל אלה מסכנים ,חמודים ושובבים."

"לאסור רכיבה של נערים על הכלי הכל כך מסוכן הזה. רק צרות , רק תאונות ! ילדים רוכבים בקמש גבוהה על הכביש מבלי לדעת או להתייחס לחוקים . פוגעים בהולכי רגל ונפגעים מרכבים בכל יום ! מתי יגיע הסוף לאופניים הכל כך מיותרים ומסוכנים האלו !!!!!!!!!"

"יש לי ילדים גדולים, (צבא ויב') ואני לא מוכן בשום פנים ואופן לקנות להם את הכלי רצח הזה. אלה לא אופניים, מי שקורא להם אופניים מזלזל בחיים. זה רכב דו גלגלי ממונע שמחייב רשיון נהיגה בשבילו. זה שהמדינה, ושר התחבורה בראשה, מטומטמים לא הופך אותנו ההורים לחסרי אחריות. לא עובר יום שאני לא צועק על ילדים טיפשים עם כלי הרצח הזה. תורידו אותם מהכביש!!!"


מהו גודל הסכנה הנשקפת לנו מהאופניים החשמליים? לפי הכתבת דנה בן שלומי מאתר Mako, מדובר במכת מדינה. בכתבתה "מכת אופניים חשמליים? המדינה לא שמעה על זה", היא קוראת למעורבות רבה יותר של המדינה באבחון התופעה וטיפול בה: "כמה אנשים נפגעים מאופניים חשמליים מדי שנה? שאלה טובה, הבעיה היא שלמדינת ישראל של 2016 אין מושג קלוש. המשטרה ובתי החולים לא עושים אבחנה בין אופניים רגילים לממונעים, אין אכיפה מסודרת ובינתיים חנויות האופניים משפצרות מהירויות לכל מי שמבקש (ומשלם) ללא כל פיקוח ושולחות כלי נשק לכביש. מה עושים מכאן, ומה התפקיד שלנו, ההורים? mako בקמפיין מיוחד: שמים ברקס" בכתבה גם מופיעה כותרת המשנה "אקדח במערכה ראשונה שעתיד לירות במערכה הרביעית". נשמע מסוכן ביותר

אבל מדובר בהיסטריה המונית שאין לה שום אחיזה בנתונים. הסכנה האמיתית למשתמשי הדרך היא מכוניות. הנה הנתונים:


לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2016 התרחשו 335 תאונות דרכים קטלניות (תאונת דרכים קטלנית היא תאונת דרכים שנהרג בה אדם אחד או יותר). סוג כלי הרכב הקטלני ביותר הוא רכב נוסעים פרטי עם 177 תאונות דרכים קטלניות. בפער גדול אחר כך, משאיות אחראיות ל-70 תאונות קטלניות, אופנועים ל-28 תאונות קטלניות, ואוטובוסים ל-23. אופניים, לאו דווקא חשמליים, היו מעורבים ב-7 תאונות דרכים קטלניות. אף ייתכן כי בכל שבעת המקרים הללו, ההרוג היה רוכב האופניים עצמו.

לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הקרבן העיקרי של תאונות דרכים שבהן מעורבים אופניים חשמליים הוא רוכב האופניים עצמו. ב-296 תאונות דרכים כאלה מאז ינואר 2013 ועד ספטמבר 2016, הולכי רגל נפגעו רק ב-15 מקרים.


הנתונים הללו הציתו דיון מעניין (וכועס) בקבוצת הפייסבוק "עירוניות מתחדשת בישראל". התחושה שלי היא שיש הסכמה גורפת על כך שהאופניים החשמליים הם סכנה. זו טעות. האופניים החשמליים הם הזדמנות להיפטר מהסכנה האמיתית, כי לכלי רכב קלים יש פחות כוח הריגה, בניגוד למכוניות.

האם יש בעיות? כן. למשל, לפני כמה ימים בבני ברק התרחשה תאונת פגע וברח - רוכב אופניים חשמליים התנגש בהולך רגל, ונמלט. המשטרה מחפשת אחריו. זה איום ונורא. אבל האם זה מצדיק את ההיסטריה? את הקריאה להתערבות מוגברת של המדינה? את זעקות השבר על "כלי ההרג" הללו? לא.

אגב, הכתבות שמתפרסמות בעניין תאונות הדרכים מחלצות מסקנות לא הגיוניות מהנתונים. הנה למשל כתבה על מחקר בנושא היפגעות של ילדים בתאונות דרכים: "ה-OECD: ישראל ראשונה בשיעור הילדים שנהרגים בתאונות דרכים". הכותרת עצמה נכונה - שיעור הילדים מבין הנפגעים בתאונות דרכים גבוה פי שלושה משיעורם במדינות אחרות. אלא ששיעור הילודה בישראל גבוה בהרבה מזה שבמדינות ה-OECD. כל ילד שנפגע בתאונת דרכים - זה אסון. אבל צריך לקרוא את הנתונים נכון.

בהמשך הכתבה נעשה עוול יותר גדול, כשהכתב גוזר מהנתונים מסקנה בלתי הגיונית: "ממחקר נוסף שנערך במרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה עולה כי האויב העיקרי של הילדים על הכביש הוא האופניים החשמליים: 50% מהולכי הרגל שנפגעו בתאונות אופניים חשמליים הם ילדים." צריך לשים לב שמדובר כאן על שיעור הילדים מבין הנפגעים מאופניים חשמליים. כדי לגלות מיהו "האויב העיקרי של הילדים על הכביש" צריך לבדוק מהו שיעור האופניים החשמליים מבין כלי הרכב שפוגעים בילדים. השיעור הזה לא מופיע בכתבה, אבל נוכח העובדה ש-73% מהילדים שנפגעו בתאונת דרכים היו בכלל במכונית, סביר להניח שרוב הילדים שנפגעים בתאונות דרכים לא נפגעו מאופניים חשמליים, אלא ממכונית. האויב העיקרי של הילדים על הכביש הוא המכונית, לא האופניים החשמליים.

ואי אפשר בלי הסרטון שפרסם משרד התחבורה בקיץ האחרון - "מחזירים את המדרכים להולכי הרגל":



במילון, ליד המילה "צביעות", צריך להופיע הסרטון הזה. משרד התחבורה דאג לנו לכבישים פקוקים ולתחבורה ציבורית גרועה, ופתאום הגיעה טכנולוגיה חדשה שמאפשרת לאנשים לחסוך זמן וכסף, וגם להשתמש בכלי תחבורה לא מזהם. במקום לזהות את ההזדמנות, בעיני משרד התחבורה, מי שרוכב על אופניים חשמליים הוא אויב הציבור מספר אחת. במקום לעמוד אל מול ההיסטריה ולהציג נתונים אמיתיים - פשוט הולכי אחרי המון עם קלשונים. ומי שנפגעים - תרתי משמע - הם הילדים.

19/11/2016

אנשים חיכו בתחנות

נתחיל מהסוף - כך נראו משתמשי התחבורה הציבורית המבולבלים בשבוע שעבר, בערב שבו נערך מרוץ הלילה בתל אביב:


האנשים הללו חיכו לאוטובוס שלא הגיע, והסיבה לכך היא שמתייחסים אליהם כמו אל אוויר. האם זה חייב להיות כך?

17/11/2016

ההלם הידוע מראש

פרק חדש של "פוליטי פודקסט: עידו ותומר מדברים על פוליטיקה". הפרק הזה הוא "פרק #4 שמעון פרס והזועביז". הפרקים הקודמים -   4 | 3 | 2 | 1

בפרק הזה: האם הנשיא טראמפ סולל את הדרך לנשיאה מארין לה פן? • בוז'י הרצוג חוגג את חילופי האליטות • הצעירים רצו להישאר באיחוד האירופי ושהילארי תנצח, אבל ההורים שלהם דפקו אותם

האזנה נעימה!

האזנה דרך YouTube | האזנה דרך SoundCloud | האזנה דרך iTunes




לינקים:


14/11/2016

כיכר דיזנגוף כמרקחה

בימים האחרונים פורסמו כמה כתבות בנוגע למחלוקת סביב העבודות להנמכת הכיכר. האדריכלית קרן אנגלמן העלתה את הצעתה להשתמש בחלל בצורה יצירתית - לא כמעגל תנועה, אלא כארבע נגזרות של דפנות הכיכר. התוכנית הזו, שמזכירה את האות א', גם מצילה את הפיקוסים שעומדים להיכרת במסגרת העבודות (אדריכלי הפרויקט לא מצאו דרך ליצור מחדש את הכיכר כעיגול עם שני נתיבי נסיעה מסביבו מבלי לכרות 11 פיקוסים בני 80 שנה). למעשה, התוכנית הזו גם פותרת את הבעיה של בעלי העסקים (ראו מטה), שחוששים מתקופת עבודות ממושכת שבמהלכה יושבי המסעדות ובתי הקפה יראו רק גדרות מול העיניים. תוכנית ה-א' חוסכת שנה של עבודות ליצירת הסדרי התנועה החדשים, ולמעשה שומרת על הסדרי התנועה הקיימים, כך שאין חשש שייווצרו במקום יותר עומסי תנועה ממה שיש כיום. במאמר הדעה הזה, אנגלמן גם מציינת שהתוכנית ממילא תבוצע בפועל בשלב הראשון של העבודות להנמכת הכיכר, כפי שאפשר להיווכח מסרטון התדמית שהוציאה העירייה. אם כך, למה לא להוריד את הגדרות אחרי עשרת הימים שבהם מורידים את הכיכר ומחזירים את הסדרי התנועה הקיימים, ופשוט לראות כיצד החלל מתפקד?




האמן דני קרוון, שגם עיצב את כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין (מוכרת גם בתור כיכר הבימה), קובל על כך שכל העיצוב החדש של כיכר דיזנגוף נועד לשרת את השארת הפסל של יעקב אגם "אש ומים" במרכז הכיכר. קרוון טוען שאין לאגם שום זכות להחזיק את תושבי תל אביב כבני ערובה שלו. הפסל שהוצב במקום בשנת 1986, ופעל באופן מלא רק בתקופות קצרות (כנראה משום שמאוד קשה לתחזק את המערכות שמפעילות אותו), הוא כנראה הסוגיה הכי שנויה במחלוקת בכל הסיפור של הכיכר.




ובעלי העסקים סביב כיכר דיזנגוף החליטו להתארגן ולדרוש מהעירייה התחייבויות. האם הם למדו מהמקרה של בעלי העסקים באזור העבודות של הרכבת הקלה? שנה וחצי חלפו מאז החלו העבודות עם פיצוץ גשר מעריב, וקשה לומר אילו עסקים שרדו ואילו נסגרו, אבל מה שבטוח הוא שפיצויים לא נראים באופק. אני דווקא מציע ללמוד מהמקרה של שיפוץ רחוב שינקין - הוא היה שיפוץ יחסית קצר, של רחוב אחד, שגם יש לו מוניטין, אבל רבים טוענים שהוא לא הצליח לחזור לעצמו מאז העבודות, וכבר עברו חמש שנים מאז. כלומר, תקופת העבודות יכולה להיות מאוד קשה, אבל התוצאה הסופית הרבה יותר חשובה - אגב, הדרישה שלהם להיות מעורבים בתהליך התכנון היא יותר מוצדקת מהדרישה לפיצויים, כי גם במקרה של הרכבת הקלה בירושלים (עבודות שנמשכו עשור) לא ניתנו פיצויים לבעלי העסקים בדרך יפו.



לסיכום - עוד פוסטים שכתבתי על כיכר דיזנגוף:
  • מה הקשר בין כיכר דיזנגוף לכיכר אתרים?
    זה היה הפוסט הראשון שלי על כיכר דיזנגוף. בעיקר ניסיתי להבין מה זו כיכר עירונית (שהיא לא סתם מעגל תנועה, אלא מקום שאנשים יכולים לשהות בו), וחקרתי את הכיכרות שהיו ברחוב אלנבי ואת היעלמותן. גם ניסיתי להבין את ההגבהה של כיכר דיזנגוף ושל כיכר אתרים, ולספר על החזית להורדת כיכר דיזנגוף
  • שלמה להט (צ'יץ') ומאבקו להגבהת הכיכר
    ראש העיר המיתולוגי צ'יץ' כל כך רצה להגביה את כיכר דיזנגוף שהוא הסתבך בדרך באמירה שערורייתית וכמעט הועמד לדין על כך. גם הקואליציה העירונית כמעט קרסה בגלל זה, אבל הוא לחץ על חברי מועצת העיר מהמפד"ל עד שנכנעו ואפשרו לו להתקדם עם תוכנית ההגבהה - למרות שלא היו לה אישורי בנייה!
  • כיצד הכיכר נחנכה, הוגבהה ובקרוב תרד
    קיצור תולדות הכיכר מהימים שהייתה פאר "העיר הלבנה" בתל אביב של שנות ה-30' דרך הקמילה של רחוב דיזנגוף והגבהת הכיכר, ועד עלייתו המחודשת בתחילת המאה ה-21. שילבתי הרבה מסמכים, תמונות, סרטונים ויצירות אמנות מתקופות שונות, שכולם מתייחסים לכיכר דיזנגוף ומדגימים עד כמה היא מציתה את הדמיון
  • התוכנית להצלת הפיקוסים בכיכר מכריתה
    לקראת הנמכת כיכר דיזנגוף צפויים להיכרת 11 פיקוסים בני 80 שנה. למה הפיקוס הוא העץ הכי מושמץ בתל אביב? מהי התוכנית שיכולה למנוע את כריתת הפיקוסים? אמנם אומרים עליו שהוא מלכלך ומרים תשתיות ולא מתאים לעיר, אבל עדיין מצער להיפרד מעצים כל כך ותיקים
  • כיכר הנשים - צינה דיזנגוף וג'ניה אוורבוך
    כיכר דיזנגוף היא אחד המקומות היחידים בתל אביב שמנציח את דמותה של אישה - צינה דיזנגוף. רק 3% מרחובות העיר קרויים על שם נשים. לא זו בלבד שהכיכר קרויה על שם אישה, אלא שהיא גם תוכננה על ידי אישה - ג'ניה אוורבוך. הפוסט הזה מוקדש לקריאה פמיניסטית של אזור כיכר דיזנגוף בואכה רחוב ריינס


13/11/2016

סיור התחדשות בדיזנגוף - מועד נוסף

*אחרי שני סיורים מלאים בסופ"ש החולף, נפתחה ההרשמה לסיור במועד נוסף - שישי, 18/11, בשעה 10:00

סיורי סוף השבוע היו נהדרים. הנה כמה תמונות מהסיורים בשישי-שבת (11-12/11/2016) -

צילם: חגי בורוקוב

06/11/2016

העניינים התלהטו

להאזנה לפוסט זה - לחצו כאן

לא ברור מה עיכב את מטוסי ה-F15 הראשונים של חיל האוויר. הם היו אמורים להתקבל בטקס רשמי שבו השתתפו ראש הממשלה יצחק רבין ושרי ממשלתו הראשונה. המטוסים התעכבו ונחתו רק סמוך לכניסת השבת. שרי המפד"ל לא השתכנעו שנעשה כל מאמץ לשנות את מועד הטקס, שגרם למעשה לחילול שבת. כמה ימים אחר כך הם נעדרו בהצבעת אי אמון. רבין בחר לפטר אותם, ובאותו ערב גם נסע לבית הנשיא ומסר את התפטרותו שלו. ארבעה חודשים לאחר מכן הוא נאלץ להתפטר גם מתפקידו כיו"ר מפלגת העבודה, בגלל פרשת חשבון הדולרים של אשתו, לאה. שמעון פרס החליף אותו בתפקידיו, והוא ניצב מול מנחם בגין בהתמודדות על ראשות הממשלה. הבחירות היו סוערות כל כך שהאוויר רטט כחשמל, ובמאי 1977 הגיעה מערבולת הבחירות לשיאה - "המהפך". הפעם הראשונה שבה השמאל הישראלי איבד את השלטון. ובימים כל כך סוערים, ב-4 במאי 1977, כשכל הארץ רועדת לקראת הבחירות הגורליות ביותר שידעה ישראל מאז הקמתה, שלמה להט, ראש עיריית תל אביב מטעם הליכוד, מוצא לנכון לכנס את מועצת העיר כדי למסור התנצלות: "השתמשתי בביטוי לא פרלמנטרי, שלא היה לו מקום".



מה בדיוק אמר להט? למה היו דבריו כל כך חריפים, שהוא נאלץ בעיצומה של דרמה ציבורית ארצית לקחת פסק זמן ולהתנצל? ידוע שחיים קוברסקי, מנכ"ל משרד הפנים, ביקש להעמידו לדין בגין העלבת עובד ציבור. נציב שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה החלו לבדוק את הנושא בעקבות הפרסומים בעיתונות ומחאות רשמיות שהוגשו להם. כשבוע לפני ההתנצלות, עוד התבטא להט באופן מעורפל, ספק מתנצל ספק מתרעם, ואמר "אינני חוזר בי מהביקורת אבל לא רציתי לפגוע אישית".

03/11/2016

מועד נוסף לסיור כיכר דיזנגוף

*הסיור שנקבע ל-11/11 התמלא! נפתחה ההרשמה לסיור נוסף ב-12/11*

כיכר דיזנגוף המיתולוגית חוזרת

רגע לפני שכיכר דיזנגוף המפורסמת חוזרת לימי זוהרה, מינהלת עיר עולם ותיירות של עיריית תל אביב-יפו שמחה להזמינכם לסיור מיוחד מסביב לכיכר צינה דיזנגוף. בסיור ניפרד מהכיכר הגבוהה ונחזור אחורה בזמן. נסתובב ברחוב שתמיד היה ה-מקום לראות ולהיראות, נראה את בתי הקולנוע הוותיקים ששינו פניהם, מבני הבאוהאוס שעברו שימור ושחזור, נשמע סיפורים פיקנטיים ורכילות של פעם ונגלה פינות חמד שמסתתרות בלב הכרך הסואן



סרטון התחדשות כיכר דיזנגוף

01/11/2016

סיור מיוחד - התחדשות כיכר דיזנגוף

עדכון 3/11/2016 - סיור זה התמלא, ונפתח מועד נוסף


כיכר דיזנגוף המיתולוגית חוזרת

רגע לפני שכיכר דיזנגוף המפורסמת חוזרת לימי זוהרה, מינהלת עיר עולם ותיירות של עיריית תל אביב-יפו שמחה להזמינכם לסיור מיוחד מסביב לכיכר צינה דיזנגוף. בסיור ניפרד מהכיכר הגבוהה ונחזור אחורה בזמן. נסתובב ברחוב שתמיד היה ה-מקום לראות ולהיראות, נראה את בתי הקולנוע הוותיקים ששינו פניהם, מבני הבאוהאוס שעברו שימור ושחזור, נשמע סיפורים פיקנטיים ורכילות של פעם ונגלה פינות חמד שמסתתרות בלב הכרך הסואן



סרטון התחדשות כיכר דיזנגוף

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...